הסכנות בהשקעות אלטרנטיביות: למה חשוב להיזהר?

הקדמה

השקעות אלטרנטיביות צוברות פופולריות בשנים האחרונות כמענה לריבוי משקיעים המחפשים תשואות גבוהות מחוץ לשוק ההון המסורתי. אך בעוד שהן מציעות גיוון לתיקי השקעות, חשוב להכיר את הסיכונים המהותיים שבהן, במיוחד בשל העובדה שהן לרוב אינן מפוקחות. השקעות אלטרנטיביות כוללות בין היתר קרנות פרטיות, נדל"ן, קרנות גידור, והשקעות ישירות במיזמים או נכסים שאינם סחירים.

במאמר זה נתמקד בסיכונים הכרוכים בהשקעות אלטרנטיביות, במיוחד בהיבטים הקשורים למחסור בפיקוח ולנכסים לא סחירים, ונציג דוגמאות מעולם ההשקעות הגלובלי והמקומי.

הסיכון שבחוסר פיקוח

רוב ההשקעות המסורתיות, כמו מניות או אגרות חוב, נתונות לפיקוח רגולטורי מחמיר. פיקוח זה מבטיח שקיפות גבוהה, דיווח תקופתי, וחובת עמידה בסטנדרטים פיננסיים מחמירים. לעומת זאת, השקעות אלטרנטיביות רבות פועלות מחוץ למסגרות הפיקוח הללו, מה שמעלה את רמת הסיכון עבור המשקיעים.

בעיות הנובעות מחוסר הפיקוח:

1. שקיפות נמוכה: משקיעים רבים אינם מקבלים דיווחים מלאים על מצב הנכסים שבבעלותם. לדוגמה, קרנות גידור או קרנות פרטיות לעיתים נדירות מפרסמות דוחות כספיים פומביים.

2. סיכון להונאה: ללא גוף פיקוח, קשה יותר לחשוף הונאות או התנהלות לא תקינה. ישנן דוגמאות רבות, כגון קריסת מיזמים שגייסו מיליוני שקלים ממשקיעים פרטיים, והתגלו כתרמיות.

3. חוסר יכולת להיפרע מההשקעה: משקיעים בהשקעות אלטרנטיביות לרוב אינם יכולים לממש את השקעתם במהירות ובקלות, כמו שניתן לעשות עם מניות בשוק סחיר.

נכסים לא סחירים והסיכון שבהם

נכסים לא סחירים מהווים אתגר מרכזי בהשקעות אלטרנטיביות. בהשוואה לנכסים סחירים כמו מניות ואגרות חוב, שאותם ניתן לקנות ולמכור בבורסות, נכסים אלטרנטיביים הם לרוב פחות נזילים – מה שמגדיל את הסיכון להפסדים במקרה של צורך במזומן.

דוגמאות לנכסים לא סחירים:

• נדל"ן פרטי: השקעה בנדל"ן, במיוחד כאשר מדובר בפרויקטים בשלבי פיתוח, היא בעלת סיכון גבוה בשל חוסר היכולת למכור את הנכס בקלות במידת הצורך.

• חברות פרטיות: משקיעים בקרנות הון סיכון או במיזמים פרטיים חשופים לסיכון גבוה עקב חוסר יכולת לנתח בצורה מלאה את הפעילות הפיננסית של החברות הללו.

• קרנות גידור וקרנות פרייבט אקוויטי: בקרנות אלו, המשקיע לרוב אינו מחזיק בנכסים פיזיים אלא בשותפות או זכות על הנכסים. לעיתים, קרנות אלו מחזיקות נכסים לא סחירים שקשה מאוד להעריך את ערכם האמיתי.

דוגמאות למקרים בולטים של כישלון השקעות אלטרנטיביות

פרשת מיידוף (2008, ארה"ב):

ברני מיידוף, מנהל קרן גידור, גייס מיליארדי דולרים ממשקיעים פרטיים ומוסדיים, תוך הצגת תשואות גבוהות ויציבות לאורך זמן. לבסוף התברר כי מדובר בהונאת פירמידה. חוסר הפיקוח על הקרן איפשר למיידוף לפעול לאורך זמן ללא חשיפת ההונאה.

פרשת קרן קלע (ישראל):

קרן קלע שגייסה מאות מיליוני שקלים ממשקיעים פרטיים הציגה עצמה כהשקעה אלטרנטיבית עם תשואה גבוהה ובטוחה, אך קרסה והשאירה משקיעים רבים עם הפסדים כבדים. המשקיעים גילו מאוחר מדי את חוסר הפיקוח והעובדה שמדובר בהשקעות בסיכון גבוה מאוד.

משבר קרנות הגידור באנגליה (1998):

קרנות גידור רבות נכנסו לתסבוכות כלכליות בעקבות חשיפת יתר לשוקי המניות באסיה. אחת הקרנות הידועות ביותר שקרסה באותה תקופה הייתה קרן LTCM, שהשקיעה באסטרטגיות מסובכות וממונפות, ובסופו של דבר נאלצה לבקש חילוץ ממשלתי.

השקעות אלטרנטיביות לבעלי הון נמוך – סיכון גבוה

במהלך השנים האחרונות, השקעות אלטרנטיביות הונגשו יותר ויותר לציבור הרחב, כולל בעלי הון נמוך. הפלטפורמות שמציעות השקעות אלטרנטיביות טוענות שהן מספקות הזדמנות למשקיעים קטנים להשתתף בהשקעות שבעבר היו נגישות רק לעשירים. עם זאת, סיכון גבוה מלווה בגישה זו, מכיוון שהשקעות אלו דורשות ניתוח מקצועי, ולעיתים קרובות נדרשת גישה למידע שאינו זמין לציבור הרחב.

המשקיעים הקטנים, שמחפשים הזדמנויות לתשואה גבוהה, עשויים שלא להבין את עומק הסיכון. השקעות איכותיות בשוק ההון מתאימות לרוב למשקיעים סחירים, ובעלות מנגנוני פיקוח. השקעות אלטרנטיביות, בעיקר אלו המוצעות למשקיעים עם הון נמוך, עלולות לגרום להפסדים גדולים בשל מחסור בנזילות, סיכון מוניטין וסיכוני ניהול.

סיכום

השקעות אלטרנטיביות מציעות אפשרויות מגוונות, אך הן נושאות עמן סיכונים גבוהים בשל היעדר הפיקוח, שקיפות נמוכה, והעובדה שהמשקיעים לא מחזיקים לרוב בנכסים סחירים. על המשקיעים להבין את הסיכונים, לבצע בדיקות מעמיקות ולהיזהר מפיתויים של תשואות גבוהות ומבטיחות, בעיקר כאשר ההשקעות מוצעות מחוץ לשוק ההון המבוקר.

לפני כל השקעה או צעד שתקחו, עליכם לקחת יעוץ מקצועי מבעל רישיון מוסמך וזאת על מנת לוודא שהסיכונים והסיכוי לתרמית/הונאה הינם נמוכים ככל הניתן!